רש"ש על כתובות ס״ז ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על כתובות ס״ז ע״א רש"ש על כתובות ס״ח ע״א »

1 כתובות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״דֵּי מַחְסוֹרוֹ״ — אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ, וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ. ״אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ״ — אֲפִילּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין.

2 כתובות פתח ↗

יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — נוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה, וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ. חוֹזְרִין וְנִפְרָעִין הֵימֶנּוּ, תּוּ לָא שָׁקֵיל! אָמַר רַב פָּפָּא: לְאַחַר מִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — אֵין נִזְקָקִין לוֹ. אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס — אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל, כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו.

5 רש"י פתח ↗

אנא שכיחנא בגו ביתא - ועניים מוצאין אותי לפיכך זכותי גדול:

6 תוספות פתח ↗

וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו - הני חכמים הם ר"ש דלעיל וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה דף ח. ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות ב"מ דף לא: הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו:

1 גמרא אמרו עליו על הלל הזקן שלקח כו'. ברי"ף הגי' ששכר:

2 גמ' שם אר"פ לאחר מיתה. הא דל"א הש"ס תנ"ה מדר"י לקמן בברייתא. עמש"כ בברכות כו:

3 גמ' שם נגהא ליה למר עוקבא בבי מדרשא. כצ"ל וכ"ה בע"י:

4 גמ' שם כיון דחזא דקא מצלי כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה אנא שכיחנא. וענים מוצאין אותי. כצ"ל:

6 תד"ה וחכ"א. הקם תקים השב תשיב אפי' מ"פ. תמוה א דדרשה זו לא נמצא שם אלא מן הקם תקים דרשינן אין בעליו עמו. ומהשב תשיב למשכנו שלא ברשות. ב דמאה פעמים מסקינן שם דידעינן מהמקור לחוד ע"ש:

2 ברכות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מִתְפַּלֵּל בְּלֵיל שַׁבָּת שְׁתַּיִם. טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּשַׁבָּת — מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁל חוֹל. מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בִּשְׁנִיָּה. וְאִם הִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה וְלֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה עָלְתָה לוֹ, רִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ.

« רש"ש על כתובות ס״ז ע״א רש"ש על כתובות ס״ח ע״א »